מדוע הספרדים מתחילים בסליחות כבר בר"ח אלול?

ישנה מחלוקת בין המפרשים בדבר השאלה כמה פעמים עלה משה רבנו למרום, י"א פעמיים וי"א 3 פעמים, נלך בעקבות רש"י המונה 3 פעמים (דב' ט"ו י"ח):
ועתה נענה על השאלה שהצבנו בכותרת – הספרדים פותחים בסליחות כבר בר"ח אלול, כי בחודש אלול נתרצה ה' וסלח על עוון העגל, ועל כי בסוף ה-40 יום קיבלנו את התורה (ולכן אל תתפלא שיהודי המזרח מפייטים את הסליחות בקולות שמחה ובנעימות, שהרי ימים אלה הם מעין 'מעמד הר סיני' שני ויוה"כ הוא 'יום שמחת קבלת התורה', ולא פלא הוא שחז"ל תיקנו לנו את 'שמחת תורה' בסוף סוכות). ב-40 יום האחרונים למד מרע"ה נפילת אפיים: "ואתנפל לפני ה'"(דב' ט' י"ח), ולכן במשך 40 ימי הסליחות – התפילה החוזרת ונשנית היא ה'תחנון' – 13 המידות, ואנו – כמו בנ"י בזמנם – מתעוררים (תרתי משמע) לתשובה ולבקשת מחילה בחודש אלול ע"י תקיעות שופר כדי להכין עצמנו לקראת הימים הנוראים שבסופם יוה"כ – היום בו נמחלו עוונותיהם של ישראל. וממילא נהיר לנו כעת מדוע נתייחד י' בתשרי להיות יום צום וכפרת עוונות, באשר ביום זה ה' כיפר לעמו על עוון העגל וביום זה בעצם קיבלנו 'ממש' את התורה. 'ולא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיום הכפורים', ומדוע? כי בשניהם מתייחדים בני הזוג – מחד גיסא הבחור מתוודע לרעייתו העתידית ב-'חג המחולות בשילה', ומאידך גיסא, השכינה מפייסת את הרעיה – עם ישראל – וחוזרת לשכון איתה, כשהיא מציגה ביוה"כ את הכתובה – 'עשרת הדברות' – חרותה על הלוחות, לקיים מה שכתב שלמה החכם: "בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" – 'ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו זה בניין בית המקדש', ולסיום: האם נמצא אכרוסטיכון מתאים יותר ל'א ל ו ל'- אני לדודי ודודי לי?

(אני מקיים סיור סליחות בי-ם. קבוצות יכולות להתקשר למשה אוסי 09-8335016)